אומרים עלינו
מחקר על הטמעת מערכת משו"ב בבית ספר אהל שם ברמת גן - מיכל טימן
השינויים המהירים בתחומי הטכנולוגיה, התרבות והחברה מחייבים מערכות ארגוניות ובכללן את מערכת החינוך להגיב, להתמודד ואף להשתנות (סמואל,1996; מיודסר, נחמיאס, טובין פורקוש, 2006; Fullan, 1991).
הצורך הגובר בהתמדה של ארגונים בהשגתו של מידע זמין ואמין נובע בראש וראשונה מהתמורות הרבות, המהירות והמרחיקות לכת המתרחשות בחברה בת זמננו.
היכולת להשיג מידע בעל ערך בכמות, באיכות ובזמינות הנדרשים כיום, מותנה במידה מכרעת בשימוש בטכנולוגיית המידע החדשניות: תקשורת ממוחשבת - תקשוב (סמואל, 1996).
ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים לחדירת התקשוב למערכת החינוך על רקע הציפיות הרבות שייחסו למחשב כמכשיר טכנולוגי המסוגל לתרום באורח משמעותי לקידומם של יעדים חינוכיים.
לפי כץ וקהאן (1978), בתי הספר מהווים ארגונים מערכתיים החייבים לקיים מעקב ובקרה, ליזום שינויים ולקבל החלטות תוך ראייה כוללת. המידע הוא משאב ארגוני החיוני להשגת מטרות הארגון. מידע זה יש לעבד ולספק לבעלי התפקידים השונים בבתי הספר וללקוחותיהם (תלם, 1995).
כפועל יוצא מצרכים אלה מחשבים הפכו לחלק בלתי נפרד ממערכת מינהל החינוך, ושינוי זה משפיע על פי קאסט ורוזנצוויג (Cast & Rozenzweig, 1985), על כל המערכות בבית הספר, הפועלות במשולב זו עם זו.
כמערכת פתוחה קיימות בבית-הספר חמש תת-מערכות: מטרות וערכים, פסיכו-חברתית, מבנית, טכנולוגית וניהולית (קסט ורוזנצוויג, 1985). תת-מערכות אלו משולבות בפעילותן תוך הפעלת טכנולוגיות מסוימות - המשו"ב (מיידיות, שקיפות ובקרה), בהקשר למחקר זה. לפי נולן, מחשוב המינהל הבית ספרי מהווה שינוי רב עוצמה (Nolan, 1982), במערכת הטכנולוגית של בית-הספר, וככזה הוא משפיע על ארבע מערכותיו האחרות.
המשו"ב (תוכנה משלימת מנב"ס) היא מערכת מידע ממוחשבת, תומכת החלטות - מת"ח או מתח"ב (תלם, 1995) . תוכנה זו מאפשרת סביבה אינטרנטית מאובטחת שבאמצעותה ניתן לקבל דיווח יום-יומי על המתרחש בשיעורים וכן דיווח תקופתי על הישגים לימודיים, התנהגות, התאמות לימודיות ופרמטרים נוספים המוגדרים על ידי בית-הספר. כמו כן, התוכנה מאפשרת קיום תקשורת פנים ארגונית בין אנשי הצוות בבית -הספר (המאירי, 2006).
הכנסת המשו"ב לבית-ספר תיכון ארבע שנתי במרכז הארץ בשנת תשס"ז מהווה שינוי יסודי, שינוי מסדר שני בבית-הספר (סמואל, 1996 ,Cuban, 1996; Fullan & Steigellbuer, 1991).
תהליך הטמעת התוכנה בקרב המורים שונה באופן מהותי משאר התוכנות הפדגוגיות ששולבו בתוכנית הלימודים או בתחום המינהל הבית ספרי. החל משנת תשס"ז כל מורי בית-הספר עובדים עם תוכנת המשו"ב, רובם באופן יום יומי.
הטמעת תוכנה זו מחייבת את כל המורים לסטנדרטים אחרים של עבודה, הנובעים מעקרונות המשו"ב אליהם אתייחס בהמשך.
מטרתו של מחקר זה לבדוק את השפעות השימוש בתוכנה על תפקוד המורים בבית-הספר בארבעה תחומים עיקריים: התחום המשמעתי, התחום הפדגוגי, התחום החינוכי והתחום הארגוני. המחקר יבחן את קשיי המורים ביישום השינוי ואת היתרונות וההזדמנויות אותם פגשו המורים בהטמעת תהליך השינוי שעברו עם הכנסת התוכנה.
בחינת התהליך שעובר בית-הספר באמצעות שימוש במשו"ב תהווה אמצעי הערכה מעצבת של הובלת תהליך השינוי המערכתי שעבר צוות ההוראה בבית-הספר, ותתרום לקבלת החלטות עתידיות בנוגע להכנסת שינויים נוספים לשם שיפור המערכת.
בנוסף, אחת הסוגיות המעסיקות את בית-הספר בעקבות הכנסת המשו"ב לחדר המורים הינה פריצת דרך נוספת בשנת תשס"ח, באמצעות מתן אפשרות קבלת נתונים לתלמידים ולהורים מתוכנת המשו"ב על ידי מתן סיסמאות גישה, שיאפשרו לתלמידים ולהורים קבלת מידע יום יומי ותקופתי באופן מידי, זמין ושקוף.
יש להניח כי ממצאי מחקר זה יש בהם מן העניין לבתי ספר ברחבי הארץ, העומדים בפני הכנסת מערכות מחשב דומות לשימוש בחדר המורים, ולבתי ספר שכבר הכניסו מערכות כאלו ומתלבטים בנוגע לשיתוף התלמידים וההורים.
|
